פרשת חיי שרה- עבר, הווה והעתיד
את פרשת חיי שרה פותחים דווקא בסוף: מותה של שרה ורכישת מערת המכפלה.
אברהם מתעקש לקנות את השדה והמערה בכסף מלא, לא לקבל מתנה.
יש כאן למידה משמעותית על אחריות ועל שייכות, גם ברגע של כאב אברהם עסוק בבנייה של משהו קבוע, מקום שיהפוך לבית על זמני למשפחה.
אחר כך הסיפור זז קדימה אל הדור הבא, אברהם שולח את עבדו אליעזר למצוא אישה ליצחק ורבקה מופיעה ליד הבאר, עם לב פתוח ונדיב, משקה גם את אליעזר וגם את הגמלים.
בסיום הפרשה אברהם ממשיך את חייו, מקים משפחה נוספת, עד למותו הטבעי בזמן הנכון לו.
בפרשה יש פסוק שנוגע בלב, ״וַיִּקַּח הָאִישׁ אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ״.
יש כאן תנועה עדינה בין געגוע לאמא שנעלמה לבין אהבה חדשה שמנחמת ולא מוחקת את מה שהיה.
בין אם אנחנו באבל על מישהו, על תפקיד, על חלום שלא הסתדר, הפרשה מזכירה שהחיים לא נעצרים. צריך לפעמים לקנות את ה״מערת המכפלה״ האישית שלנו, לעשות צעד מחייב שמייצר יציבות, וגם לפתוח מקום ל״רבקה״ חדשה שתיכנס לחיים: קשר, הזדמנות, יוזמה. לא לשכוח את העבר, אבל גם לא להינעל בו.
