בית המשפט לענייני משפחה, כמשקף את פני החברה, צריך לתת את הדעת

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

*בית המשפט לענייני משפחה, כמשקף את פני החברה, צריך לתת את הדעת לסוגיות משפטיות שלא היו קיימות בעבר ובין היתר בסוגיית שינוי ההרכב התא המשפחתי. כך טען עו"ד שרון קולסקי המומחה בדיני משפחה בכנס לשכת עורכי הדין עורך הדין לענייני משפחה שהתקיים באשדוד*

בשנים האחרונות החברה הישראלית עוברת שינויים בכל
הקשור להרכב התא המשפחתי.

התא המשפחתי הרגיל הכולל גבר ואישה שהתחתנו והביאו ילדים לעולם, משתנה.

כיום משפחה יכולה להכיל הורים בני אותו מין או לחילופין שני יחידים החוברים למטרה משותפת והיא – הבאת ילד לעולם, גידולו וכו.

מציאות זו מעלה על שולחנם של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, ככאלה המשקפים את פני החברה, שאלות רבות לרבות, כאלה העוסקות במתן תוקף ואישור הסכמי הורות, בכלל ואישור סעיפים הקשורים למזונות הקטין, בפרט.

השבוע, בכנס מטעם לשכת עורכי הדין שהתקיים באשדוד, התקיים דיון מרתק בעניין זה ובו נכחו בין היתר, עו"ד שרון קולסקי המומחה בענייני משפחה וירושה וכבוד השופטת פאני גילת כהן (בימ"ש לענייני משפחה בקריית גת).

"בשנים האחרונות יש מהפכה, ועם הזמן אנשים נוהרים לבתי משפט בסוגיות שלא היו קיימות בעבר", טען עורך הדין לענייני משפחה שרון קולסקי.

"לדוגמא הסכמי הורות, גבר ואישה שמביאים יחד ילד לעולם ועושים הסכם לגידול משותף של הילד, אלו דברים שלא היו קיימים בעבר בתקופה שמשפחה הייתה רק אבא אמא וילדים".

כידוע, בתי המשפט לענייני משפחה נוטים שלא לאשר סעיפים עתידיים הקשורים במזונות קטין שטרם הגיע לעולם ובין היתר בטענה, כי בית המשפט אינו יכול לצפות פני עתיד ולאמוד את צרכיו של אותו קטין בטרם הגיע לעולם.  כעת, נוכח שינוי הרכב התא המשפחתי והעובדה, כי הסכמי הורות מוגשים לאישור בית המשפט בטרם לידת הקטין, על בית המשפט לתת את דעתו לעניין זה ו "להתאים" עצמו למצב הנוהג בשטח.

"זה ההבדל בין ילדים שבאים אחרי זוגיות לבין מי שבא בלי קשר לזוגיות ולא משנה אם זה נעשה בין גבר ואישה סטרייטים בני זוג מהקהילה הגאה או אנשים שהתאחדו לצורך הבאת ילד", ענתה כבוד השופטת  שהסכימה עם עמדתו של עורך הדין שרון קולסקי ונתנה גושפנקא לדבריו, היא   הסבירה, כי בתי המשפט לענייני משפחה בהחלט מתייחסים למציאות המשתנה של החברה הישראלית: "הסכם כזה מהווה אוטונומיה לאדם כיצד תיראה המשפחה שלו וזה לגיטימי. זה חוזה לכל דבר ועניין.

אנחנו מתייחסים לזה ובית המשפט הוא רפלקטור (משקף)  של החברה".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.