בסלון של אליעזר בן יהודה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תערוכה ייחודית שתיפתח היום בראשון לציון תאפשר הצצה לאורח חייו ולביתו של מחיה השפה העברית שהתגורר בעיר בשנותיה הראשונות כמושבת עולים. על גלגוליה הראשונים של השפה העברית, הרהיטים שיובאו מדמשק, ושגיאות הכתיב של איתמר בן אב"י * הסלון המקורי, שבו ישבו אורחים רבי מעלה זכה לכינוי המבטיח – "בית ועד לחכמים"

להיכנס לסלון של בן יהודה: תערוכה ייחודית בראשון לציון מספקת הצצה לסיפור יוצא הדופן והבלתי ידוע על מערכת הקשרים המיוחדת של בן יהודה ואנשי המושבה ראשון-לציון.

התערוכה "בסלון של בן יהודה, ראשון-לציון ובן יהודה: אהבה עברית" מזמינה את המבקר למסע העובר בין ירושלים לראשון-לציון ובחזרה. מסע בעקבות חזון ומשאת נפש שבמהלכו נחשפת מהות הקשר המיוחד בין בן יהודה לבין ראשון-לציון ותרומתו לתחיית השפה העברית. חלונות התערוכה צופים אל עבר בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם "חביב" שבו למעשה הוגשם לראשונה חזונו של בן יהודה, "עברית בעברית".

למעשה, ראשון לציון הייתה המעבדה שבה נערך הניסיון המשמעותי הראשון בהנחלת השפה העברית כשפת דיבור יום-יומית. בן יהודה מצא בה כר נוח ליישום רעיונותיו, שאת הגשמתם במושבות העבריות זכה לראות עוד בחייו.
לצד אלו, ניתן ביטוי בתערוכה לקשרים האישיים ולידידות האמיצה שנרקמה בין בן יהודה ובני ביתו לבין אנשי ראשון לציון. בעיקר בינו לבין דוד יודילוביץ', המורה העברי הראשון בבית הספר של המושבה, שהיה ידיד נפשו של בן יהודה ושותפו הפעיל למאבק בשדה תחיית השפה העברית. השניים ומקורביהם הותירו לנו תכתובת מקצועית ואישית ענפה, תיעוד אודות ביקורים הדדיים וסיוע בעת צרה ומשבר.

ראש העירייה, רז קינסטליך: "עבורי ועבור תושבי ראשון לציון, זה טבעי שהתערוכה על אליעזר בן יהודה מתקיימת בעיר. כאן רעיונותיו ושאיפותיו מצאו אוזן קשבת, כאן נוצר הקשר החם והאמיץ עם המנהל והמורה המיתולוגי של בית הספר חביב- דוד יודילביץ' וכאן הונחלה השפה העברית לתלמידי בית הספר. כאן בעצם הכל קרה. התערוכה במוזיאון ראשון לציון מבטאת את הקשר האישי שנרקם בין מחייה השפה העברית למושבה ראשון לציון, שללא ספק גילמה תפקיד משמעותי בתחיית השפה העברית".

במרכז התערוכה, המתקיימת במוזיאון ראשון לציון, מתעורר לחיים הסלון של בן יהודה על רהיטיו הדמשקאיים שהושאלו למוזיאון מהאקדמיה ללשון העברית. אל "הסלון" שזכה לעידון ולטיפוח על ידי חמדה בן יהודה, עלו לרגל משכילים ושוחרי התחייה הלאומית וחידוש השפה העברית ובתוכם אנשי ראשון-לציון. הוא זכה על ידה לכינוי המבטיח – "בית ועד לחכמים".

התערוכה תחשוף חומרים חדשים שיוצגו לראשונה ביניהם – טיוטה של עיתון הילדים העברי הראשון בעולם "עולם קטון", בכתב ידו של דוד יודילוביץ' שהיה אחד מעורכיו ופתק בכתב ידו של בן ציון בן יהודה, לימים, איתמר בן אב"י, המתעד את ביקורו הראשון במושבה בהיותו כבן עשר. אגב, מסתבר כי גם לבנו של מחייה השפה העברית היו שגיאות כתיב בגיל זה.

מחזיקת תיק מוזיאונים, חברת המועצה ד"ר ענת לייבוביץ', הוסיפה: "התערוכה ממחישה באמצעים דיגיטליים עדכניים את עולמו של אליעזר בן יהודה מחיה השפה העברית. היא מלווה בהולוגרמה ואף מהווה מודל ללימודי השפה באמצעות משחוק. הרהיטים מדהימים ביופיים וממסגרים את כל סיפורו של בן יהודה הכי קרוב למציאות דאז".

עוד בתערוכה: מחברת מערכי שיעור בהיסטוריה משנת 1890 ו – 'גיליון השבוע' של התלמיד בנימין גיסין משנת 1893 פנקס בו בסוף כל שבוע היה המורה כותב את התקדמותו של התלמיד ומקבל את חתימת הוריו לאישור.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.