פרשת במדבר

פרשת השבוע, הראשונה בחומש במדבר פותחת באופוריה.
עם ישראל ניזון ממן (אוכל משמים) אינו מאויים ע"י עמים זרים ומצבו מעולה.
בנוסף למצב החומרי המעולה של עם ישראל הם גם נמצאים קרובים ליעדם, הכניסה לארץ ישראל.
אך, עם ולמרות זאת יש נקודה צורמת בפרשה,
הפסוקים הבאים מתארים את תולדות אהרון ומשה : "וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר ה֛' אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי: וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכֹ֣ר׀ נָדָ֑ב…." אך בפועל מתוארים רק בניו של אהרון ואין איזכור כלל לבניו של משה, מדוע?
ישנה תופעת טבעית והיא הקושי שיש לבנים של מנהיגים להמשיך את אבותיהם.
הם כורעים תחת נטל "הירושה" ונכשלים.
דווקא מי שאינו בנו של משה רבנו נבחר להמשיך להיות יורשו, התורה באה ללמד אותנו כי לא הייחוס הוא שקובע אלא ההתמדה.

דווקא על רקע שבניו אינם ממשיכים אותו ואינם יורשים את תפקידו ומציינת התורה מפורשות כי משה טיפח את בניו של אהרון בראייה למען עם ישראל, למען המטרה ולא למענו.
אם משה רבנו הוא מנהיג של עם ישראל וכולנו ממשיכיו, אזי אין צורך בשושלת ובייחוס אלא בהתמדה ועשייה.

בימים קשים אלו, של מלחמה מבחוץ ומבית שנדע להיות מאוחדים ונתמיד בעשייה למען חברה טובה יותר, בריאה יותר ומוצלחת יותר.

שבת של שלום

זמני כניסה ויציאת השבת:

תל אביב: 19:12-20:12

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *