פרשת פנחס- מידת הקנאות

פרשת פנחס- מידת הקנאות

"פנחס בן אלעזר השיב את חמתי מעל בני ישראל… לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום…"

מסופר בפרשה הקודמת על מעשה פנחס, נכדו של אהרון הכהן, שמתוך קנאה לאלוהים, הרג את נשיא שבט שמעון ובת מלך מדין, כאשר האחרון התריס כלפי משה וכלפי אלוהים כאשר לקח לו אישה שלא מעם ישראל.
ובפרשה שלנו מסופר שאלוהים מעריך את מעשיו של פנחס ונותן לו שכר על כך.

מדוע התורה הפרידה בין המעשה הקנאה החיובי של פנחס לשכר שזכה לו פנחס על כך?
לא היה ראוי לחבר בין המעשה לשכר?

אלא להפך, באה התורה ללמד אותנו, כשאדם עושה מעשה קנאות ומקנא את קנאת האלוהים, *אין למהר לתת את שכרו*.

תחילה יש לבדוק מהם המניעים שלו,
לאיזה מטרות נועדו,
אל נשכח שגם קנאה שלכאורה חיובית, היא עדין קנאה ואנחנו לא רוצים להיות מונעים ממעשי קנאה,
אך לעיתים רחוקות, גם זה נדרש.

שבוע שלם יש לבחון את הדברים ורק אח"כ ניתן להכריז כי קנאה זו הייתה חיובית וללא אינטרסים אישיים ועל כך מגיע למבצע שכר גדול.

ככה גם אנחנו בחיים, צריכים לפקוח עיניים ולבחון דברים בצורה ראויה, שקולה וזהירה ולא ישר לקפוץ ולתת ציונים לעושים מעשים טובים או רעים,
אלא רק לאחר הסתכלות אמיתית על מהות וסיבת המעשה.

 

*שבת שלום*

זמני כניסה ויציאת השבת:

ירושלים: 18:59-20:19
ת"א: 19:20-20:33
חיפה: 19:12-20:23
באר שבע: 19:20-20:20

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *