היחסים שבין מטופל למערכת הבריאות נוגעים לאבחנות רפואיות ולפרוצדורות מקצועיות, אבל גם לאמון ולתחושת ביטחון בסיסית. ברגע שבו אדם נכנס לחדר הרופא, הוא למעשה מוסר את גופו ונפשו לידי אנשי מקצוע מתוך הנחה שיקבל את הטיפול הטוב, האחראי והמכבד ביותר. אך לפעמים מתרחשים מצבים בהם הטיפול לא עומד בציפיות או אפילו גורם לנזק, וכאן נכנסות לתמונה זכויות המטופל והכלים שמאפשרים להתמודד עם מקרים של טיפול לא תקין.
חשיבות ההיכרות עם הזכויות והאפשרויות המשפטיות
בין אם מדובר במרכז רפואי גדול במרכז הארץ או בתביעה של רשלנות רפואית בצפון, השאלה כיצד לנהוג במקרה כזה נוגעת לבריאות, לצדק ולשמירה על כבוד האדם. עו"ד דוד פייל מסביר כי ההבנה של הזכויות והאפשרויות המשפטיות היא חלק בלתי נפרד מהיכולת של מטופלים להגן על עצמם, ולפעול נכון כאשר משהו משתבש.
מה כוללות זכויות המטופל וכיצד ניתן לשמור עליהן?
זכויות המטופל מעוגנות בחוק זכויות החולה ומטרתן להבטיח שכל אדם יזכה לטיפול רפואי מקצועי, אחראי ושקוף. מדובר בזכות לקבל מידע מלא על מצבו הרפואי, על אפשרויות הטיפול והסיכונים הכרוכים בהן, כמו גם הזכות לסרב לטיפול.
ישנה גם הזכות לשמירה על סודיות רפואית וליחס מכבד בכל שלב. כאשר מתעורר חשש למקרה של רשלנות רפואית חשוב מאוד לתעד את המפגש עם הצוות הרפואי, לבקש עותקים של מסמכים רפואיים ולוודא שכל ההחלטות נעשו בשיתוף המטופל. שמירה על מודעות לזכויות הללו יכולה לעשות את ההבדל בין תחושת חוסר אונים לבין עמידה איתנה מול מערכת גדולה ומורכבת.
מה עושים במקרה של טיפול לא תקין או רשלנות רפואית?
כאשר מטופל סבור שהטיפול שקיבל חרג מהסטנדרט המקצועי וגרם לנזק, ישנם צעדים ברורים שניתן לנקוט. קודם כל, כדאי לפנות ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, שתבחן אם אכן נגרם נזק כתוצאה מהטיפול. דבר נוסף, יש לשמור כל מסמך רפואי, תיעוד שיחה או צילום רלוונטי.
בשלב זה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום כדי לבחון את אפשרויות התביעה או ההגשה של תלונה רשמית. התנהלות נכונה כבר מהשלב הראשון יכולה להכריע את התוצאה בהמשך.
למי פונים במקרה של תלונה?
מערכת הבריאות בישראל מציעה כמה ערוצים להגשת תלונות. ניתן לפנות ישירות לבית החולים או לקופת החולים בה ניתן הטיפול, ולהגיש תלונה רשמית. במקביל, קיימת אפשרות לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, שמוסמך לבדוק מקרים בהם עולה חשש לרשלנות או טיפול לא תקין.
כמו כן, במקרים חמורים ניתן לשקול פנייה לבית המשפט באמצעות תביעה אזרחית. כאן נכנס לתמונה גם ההיבט הגיאוגרפי, לא פעם, מטופלים שמתגוררים בצפון מוצאים עצמם מתמודדים עם תחושה של מרחק פיזי מהמרכזים הגדולים, אך חשוב לדעת כי מקרים של רשלנות רפואית בצפון זוכים לאותה תשומת לב משפטית וציבורית, והמערכת מחויבת לתת מענה שווה לכל אזרח.
שמירה על זכויות ובריאות
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לא לחשוש לשאול שאלות ולבקש הסברים מהרופא המטפל. מטופל שמעורב בתהליך מקטין את הסיכוי לטעויות ומחזק את האחריות של הצוות הרפואי כלפיו. מומלץ לנהל יומן אישי שבו נרשמים תאריכי טיפולים, שמות הרופאים והסיכומים הרפואיים. צעדים אלו הם קודם כל כלי לניהול בריאותי מושכל, אבל גם בסיס חזק במקרה של תביעה.
עו"ד דוד פייל וצוותו מלווים מטופלים לאורך כל התהליך, מהבירור הראשוני ועד להשגת הפיצוי והצדק המגיע להם.
ואולי השאלה שנותרת פתוחה היא האם אנחנו כמטופלים עושים מספיק כדי להכיר את זכויותינו ולשמור עליהן בזמן אמת?
שאלות תשובות
איך מגישים תלונה על טיפול רפואי לא תקין?
ניתן להגיש תלונה למוסד הרפואי עצמו, בית חולים או קופת חולים, וגם לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. את התהליך אפשר לבצע באמצעות טופס מקוון או בדואר.
מה ההבדל בין טיפול לא תקין לבין רשלנות רפואית?
טיפול לא תקין יכול להיות גם טעות אנוש שלא עומדת בקריטריונים משפטיים לרשלנות. רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מהסטנדרט המקצועי שגרמה נזק ישיר למטופל.
כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ברוב המקרים קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים ממועד האירוע. במקרים מסוימים, כמו קטינים, תקופת ההתיישנות נספרת החל מגיל 18.
האם חובה לקחת עורך דין לתביעת רשלנות רפואית?
לא חובה, אך מומלץ מאוד. עורך דין מנוסה בתחום יודע כיצד לאסוף ראיות, לנסח את התביעה ולהתמודד עם טענות המוסד הרפואי. מדובר בגורם משמעותי שיכול להשפיע על גובה הפיצוי ועל עצם ההכרה במקרה כרשלנות רפואית.
