פרשת פנחס – קנאה, אחריות ומה שביניהם
פנחס עושה מעשה קיצוני. הוא רואה מה שקורה במחנה ופועל במהירות, בנחישות, באומץ.
התורה אומרת שזה עוצר את המגפה, ונותנת לו שכר עצום "בריתי שלום".
אבל זה רק החלק הראשון של הפרשה.
מיד אחר כך מגיע רצף נושאים שנראים כמעט הפוכים, מפקד (ספירה) מסודר של העם, חלוקת הארץ, סיפור בנות צלפחד שביקשו ירושה לאביהן והעברת ההנהגה ממשה ליהושע.
מה מחבר בין כל הסיפורים האלה?
אחריות.
פנחס נושא באחריות כשהוא לא עומד מנגד.
בנות צלפחד נושאות באחריות לדור ההמשך ולצדק.
משה נושא באחריות לעתיד העם ודואג למנהיג שיבוא אחריו.
וכשמשה פונה לה' ומבקש מנהיג חדש, הוא לא מבקש לוחם, לא דיפלומט, אלא "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, יִפְקֹד… אִישׁ עַל הָעֵדָה".
מישהו שיודע להרגיש כל אחד ולהנהיג מתוך הקשבה.
זו נקודת החיבור האמיתית של הפרשה, לא קנאות לשמה, אלא קנאות שנובעת מאחריות עמוקה.
לא תגובה מתוך כעס, אלא פעולה מתוך מחויבות.
וזו הקריאה אלינו השבוע,לבדוק את עצמנו,
מתי פעלנו מתוך אחריות, גם כשזה היה לא נוח? ומתי התבלבלנו בין קנאות להתלהבות רגעית?
*שבת שלום*
זמני כניסה ויציאת השבת:
ירושלים: 19:04-20:25
תל אביב: 19:24-20:27
חיפה: 19:17-20:29
באר שבע: 19:25-20:25
