בפרשה כתוב: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, על כן אנֹכי מצוך לאמֹר – פתֹח תפתח את ידך לאחיך, לעניך ולאביֹנך בארצך"
זוהי אינה הפעם הראשונה שמצוות הצדקה מופיעה בתורה, מדוע האזכור הכפול?
הרי אנחנו יודעים שאין כפילות מיותרת בתורה.
שואלים המפרשים מדוע יש בסוף הפסוק את הציון של "בארצך", הרי מתן צדקה אינה תלוי מקום, אלא יש לסייע ולתת בכל מקום שהאדם נמצא?
כאשר קוראים את הפסוק השני בתורה שעוסק במתן צדקה, "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך אשר ה' אלוקיך נֹתן לך" ניתן להבחין כי כאן מדובר בארץ ישראל ספציפית לעומת הפסוק שמדבר על ארצך באופן כללי.
ניתן ללמוד מן הכפילות ומן ההדגשות 2 עקרונות חשובים ומהותים במתן צדקה וסיוע לאחר-
א. האדם בכל מקום ששהוא, צריך ונדרש לסייע לאחר, בכל "ארץ" שבה הוא גר, שם עליו לסייע.
ב. מתן תרומה וסיוע לחלש איננה רק מטלה אישית ופרטית אלא נועדה לכונן חברה שלמה שפועלת על ערכי הצדק והשוויון. התרומה היא בעצם דרישה לבנות חברה צודקת שבה מינימום פערים חברתיים וכלכליים בין השכבות השונות.
החובה הפרטית והחובה הלאומית הן שילוב שמוטל על כולנו לפעול לאורו כבני אדם וכאזרחים.
לזכרו של חברנו ואחינו היקר, הכבאי תיימור קבלאן שנפל השבוע בעת מילוי תפקידו. יהי זכרו ברוך.
שבת של שלום
זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 19:15-20:12